תקנות להארכת מועדים בדיני מיסים בעקבות הקורונה

הארכת מועדים במיסים

לאחרונה, עקב נגיף הקורונה, הותקנו תקנות להארכת מועדים לענין פקודת מס הכנסה (לרבות חוק עידוד השקעות הון), חוק מע”מ וחוק מיסוי מקרקעין (מס שבח ורכישה).

ואולם, עם פרסום התקנות פניתי לסמנכ”ל מיסוי מקרקעין, מר שי אהרונוביץ’, והפנתי תשומת ליבו לכך שנכון לעכשיו לא האריכו את המועדים לענין מס רכישה ומס שבח.

במצב דברים שכזה עלול להיווצר עיוות שהציבור יתקשה לעמוד בו !

היתכן כי מכר מקרקעין במישור הפרטי יחשב כפעילות עסקית ?

חתימת עסקת מקרקעין

אדם פרטי, חברה, עמותה המוכרים מקרקעין בישראל מחויבים במס שבח בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963 (להלן – “החוק” או “חוק מיסוי מקרקעין“). ראוי לציין, כי הוראות החוק עוסקות אך ורק במכירות מקרקעין המבוצעות במישור ההוני (הפרטי) ולא במישור העסקי (פירותי), שכן על מכירת מקרקעין במישור העסקי (פירותי) חלות הוראות פקודת מס הכנסה, (נוסח חדש), התשכ”א-1961 (להלן: “הפקודה“), ויתכן אף שיחולו עליהן הוראות חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1075 (להלן: “חוק מע”מ“).

הבחירות – מיטיבות עם בעלי הקרקעות

הבחירות מטיבות עם בעלי הקרקעות

כידוע, בעלי קרקעות פרטיים המעוניינים למוכרן מחוייבים במס שבח, בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963. שיעורי מס השבח הינם בהתאם למועד בו נרכשה הקרקע הנמכרת. כאשר חישוב חבות מס השבח נעשה בהתאם לחישוב הלינארי. וכך יוצא, כי ככל שהקרקע נרכשה לפני ה- 7/1/2001 חלק מהשבח ימוסה בשיעור המס השולי – 47% (להלן: “תקופת המס השולי“), חלק ימוסה בשיעור של עד 20% וחלק ימוסה בשיעור של עד 25%.

מה דין חוזה מכר מקרקעין ללא התייחסות למע”מ

מכר מקרקעין

מכר של “זכות במקרקעין” המצויה בישראל כאשר אין מדובר על מכר הנעשה ע”י קבלן או “עוסק במקרקעין” , בד”כ, יחויב במס בהתאם להוראות המצויות בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963 (להלן: “החוק” או “חוק המיסוי“). האם זה סוף פסוק ? ממש לא !
ישנן עסקאות מקרקעין אשר אכן נכנסות לתחולת חוק המיסוי אבל לא רק, למה הכוונה ?

קבלנים ויזמים – יכולים לחסוך (והרבה) בתשלומי המיסים !

קבלנים? יכולים לחסוך

קבלנים ויזמים הבונים דירות למגורים לא תמיד מודעים לאפשרויות העומדות בפניהם לחסוך בתשלומי המיסים. במצב שכזה שומה עלינו, כעו”ד המסייעים להם, ליידעם בהטבות המס המוענקות להם במסגרת החוק, והם יבחרו האם לנצלן, אם לאו.

במאמרי זה אני בחרתי לפרט את ההטבות הגלומות בחוק ותיק מאוד, שחוקק עוד בשנת 1968, שלמרבה הצער אינו משווק ומיוחצן מספיק. כוונתי היא לחוק לעידוד בניה להשכרה למגורים, אשר מצוי בפרק שביעי 1 לחוק העידוד (להלן: “החוק” או “חוק העידוד“).

החוק הינו חלק מחוקי עידוד השקעות הון ויישומו בפועל נעשה באמצעות מנהלת מרכז ההשקעות (להלן: “המנהלת“) אשר אף ניסחה נוהל לענין אישור תוכניות להקמה, הרחבה או רכישה של נכס שהוא בניין להשכרה למגורים בהתאם לפרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון (להלן: “הנוהל“).