התגרשתם? מה זה אומר מבחינת היבטי המיסים

זמן קריאה: 3 דקות
image_printלהדפסת המאמר

אנו מצויים במצב נתון ובו ישנו אחוז גבוה של זוגות נשואים אשר בוחרים להתגרש. מבלי לחוות דעה – זו העובדה. מעבר לכל ההליכים שבני הזוג עוברים במהלך הליך הגירושין, מתווסף גם ההליך של “חלוקת הרכוש”. הליך זה, של חלוקת הרכוש בין בני הזוג, אם לא נעשה בתבונה ותוך כדי ייעוץ, עלול להיות כרוך גם היבטים של תשלומי מיסים נכבדים. כמו בכל הסכם, ובוודאי בהסכם הגירושין, ובייחוד בהיבט של חלוקת הנכסים, שיתוף פעולה בין הצדדים, הגעה להסכמות עשויה למנוע את חבויות המס, ו/או לפחות – להקטינן בצורה משמעותית.

עד חקיקתו של חוק יחסי ממון, התשל”ג – 1974 )להלן: “חוק יחסי ממון“), הסוגיה של חלוקת הרכוש בעת הגירושים לא היתה מוסדרת ומצאה פתרונה באמצעות ההלכה הפסוקה של ביהמ”ש העליון – “חזקת השיתוף”. הרעיון בעקרון של חזקת השיתוף היה, כי בני זוג שהקימו תא משפחתי, מתגוררים יחדיו וחולקים רכושם, אכן מתכוונים ופועלים לשותפות מלאה בנכסיהם (למעט אותם נכסים בהם לא התכוונו לשיתוף), ולכן בעת הגירושים אותם נכסים יחולקו ביניהם שווה בשווה.

חוק יחסי ממון חל על אותם זוגות שנישאו לאחר 1/1/1974, ובו נקבע כי לגבי זוגות אלו חלוקת הרכוש ביניהם תעשה בהתאם להוראות סעיף 5(א) העוסק ב”זכות לאיזון בפקיעת הנישואין”:

“(א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט:   
       (1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

       (2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;

       (3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.”

ומה בין חלוקת הנכסים עקב גירושים להיבטי מיסים ?

ובכן, באופן עקרוני, בני הזוג מחלקים ביניהם את הנכסים שצברו יחדיו. וכך יוצא שאותם נכסים, שאינם מיטלטלין לשימוש אישי, כגון: דירת המגורים, דירה להשקעה, מניות בחברה פרטית וכו’, בעת העברת הבעלות מבן זוג אחד לשני, לרוב יש לדווח על כך, לחשב את רווח ההון שנצמח ולשלם בגינו את המס.

כך יוצא, כי לדוגמא – זוג נשוי שצבר את הנכסים הבאים: דירה בת”א, דירה בברלין וייסדו חברה מצליחה, בבואם לבצע את חלוקת הנכסים בעת הליך הגירושין, חלוקה “לא נכונה” עלולה להביא ל”תאונת מס” קשה שמשמעותה תשלומי מיסים במקום שניתן היה למנוע אותם, לו רק היו מתכננים זאת נכון.

ראשית, יש לבחון מה הם חוקי המס הרלבנטיים לנכסים הללו:

דירה בת”א – העברתה כפופה להוראות חוק מיסוי מקרקעין ו- מס רכישה.

דירה בברלין – העברתה כפופה להוראות פקודת מס הכנסה.

הון מניות חברה – העברת המניות כפופה להוראות פקודת מס הכנסה.

ובכן, המעניין הוא כי חלוקת נכסים אלו בין בני הזוג יכולה להיעשות ללא חבות מס כלשהי, מצד שני –
אם בני הזוג לא ישתפו פעולה חלוקת הנכסים עלולה לגרום לחבויות מס נכבדות. ובמה דברים אמורים ?

גירושים

מקרקעין שחלים לגביהם הוראות חוק מיסוי מקרקעין

סעיף 4א’ לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: “סעיף 4א’“) קובע, כי העברת מקרקעין “אגב הליכי גירושין” יכולה להיעשות בפטור ממס, כאשר העברה כזו לא תיחשב כ”מכירה” ולכן לא תחויב במס שבח ולא במס רכישה. בצורה כזו, בדוגמא שלעיל, העברת הזכויות בדירה בת”א באמצעות שימוש בסעיף באותו סעיף 4א’ – תהיה פטורה ממס שבח וממס רכישה.

יש לציין, כי סעיף 4א’ מאפשר העברת נכסי מקרקעין “אגב הליכי גירושין” גם לילדים, וכך המחוקק מאפשר גמישות בחלוקת נכסי המקרקעין.

נכסים שחלים לגביהם הוראות פקודת מס הכנסה

הבעיה עלולה לצוץ לגבי נכסים המחויבים במס בהתאם לפקודת מס הכנסה, כאשר שלא כמו בחוק מיסוי מקרקעין, אין הוראה דומה המעניקה פטור ממס בעת העברת נכסים אגב הליכי גירושין.

במצב דברים כאמור, לכאורה, ישנה בעיה. הפתרון לה יכול להיות באמצעות שימוש מושכל בהוראות הפטור ממס רווח הון המוענק בעת העברת מתנה ל”קרוב”. וכך, בהקשר לדוגמא שלעיל, לגבי הדירה בברלין – ניתן להעבירה (או חלק ממנה) כמתנה פטורה ממס רווח הון.

פתרון נוסף, של העברת נכסים בפטור ממס רווח הון יכול באמצעות פניה לקבלת אישור מקדמי מרשות המיסים. לדוגמא, החלטת מיסוי 7681/14 שפורסמה ע”י רשות המיסים, איפשרה העברת מניות בין בני זוג במסגרת הליכי גירושי ללא חבות במס רווח הון. וכך, בדוגמא שלעיל, העברת מניות החברה יכולה גם היא להתבצע, בתנאים מסוימים, בהליך של פטור ממס רווח הון.

וכך, כמתואר לעיל, בשימוש מושכל של הוראות החוק ניתן לחלק את כל הנכסים ללא חבויות מס !

סיכום, ניתוח ויישום

  1. חלוקת הנכסים בין בני הזוג עלולה להיות כרוכה בחבויות מיסים, כתלות בסוגי הנכסים ובשווים.
  2. הסכמות בן בני הזוג עשויות לסייע לשניהם (!) בהקטנת חבויות המס ואפילו לבטלן !
  3. חוק מיסוי מקרקעין מאפשר העברת נכסי מקרקעין בין בני הזוג ו/או לילדיהם – ללא חבויות במס.
  4. בפקודת מס הכנסה אין סעיף פטור המוענק בעת הגירושין (כמו בחוק מיסוי מקרקעין), ואולם המחוקק מאפשר לקבל פטור ממס רווח הון בעת הענקת מתנה ל”קרוב”.
  5. כתמיד, סוף מעשה במחשבה תחילה, כיועצים ו/או כמלווים את העסקאות עלינו לסקור בפני הלקוחות
    את כל האפשרויות, כדי שהם יוכלו לקבל החלטות מושכלות.

 

Ⓒ כל הזכויות שמורות לעו”ד (ו-רו”ח) יוסי קורן- בעל ניסיון של מעל 25 שנים בתחומי המיסים, והינו בעל משרד לעריכת דין. משמש גם כ- יו”ר (משותף) בוועדת מיסוי מקרקעין ארצית בלשכת עו”ד ו- מ”מ יו”ר פורום מיסים ארצי בלשכת עו”ד.

*אין לראות באמור במאמר זה כהמלצה לפעול כאמור בו, ובכל מקרה מומלץ כי לפני עשיית פעולה יש להיוועץ ולקבל חוות דעת מקצועית מאיש מיסים.

image_printלהדפסת המאמר

אנו מצויים במצב נתון ובו ישנו אחוז גבוה של זוגות נשואים אשר בוחרים להתגרש. מבלי לחוות דעה – זו העובדה. מעבר לכל ההליכים שבני הזוג עוברים במהלך הליך הגירושין, מתווסף גם ההליך של “חלוקת הרכוש”. הליך זה, של חלוקת הרכוש בין בני הזוג, אם לא נעשה בתבונה ותוך כדי ייעוץ, עלול להיות כרוך גם היבטים של תשלומי מיסים נכבדים. כמו בכל הסכם, ובוודאי בהסכם הגירושין, ובייחוד בהיבט של חלוקת הנכסים, שיתוף פעולה בין הצדדים, הגעה להסכמות עשויה למנוע את חבויות המס, ו/או לפחות – להקטינן בצורה משמעותית.

עד חקיקתו של חוק יחסי ממון, התשל”ג – 1974 )להלן: “חוק יחסי ממון“), הסוגיה של חלוקת הרכוש בעת הגירושים לא היתה מוסדרת ומצאה פתרונה באמצעות ההלכה הפסוקה של ביהמ”ש העליון – “חזקת השיתוף”. הרעיון בעקרון של חזקת השיתוף היה, כי בני זוג שהקימו תא משפחתי, מתגוררים יחדיו וחולקים רכושם, אכן מתכוונים ופועלים לשותפות מלאה בנכסיהם (למעט אותם נכסים בהם לא התכוונו לשיתוף), ולכן בעת הגירושים אותם נכסים יחולקו ביניהם שווה בשווה.

חוק יחסי ממון חל על אותם זוגות שנישאו לאחר 1/1/1974, ובו נקבע כי לגבי זוגות אלו חלוקת הרכוש ביניהם תעשה בהתאם להוראות סעיף 5(א) העוסק ב”זכות לאיזון בפקיעת הנישואין”:

“(א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט:   
       (1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

       (2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;

       (3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.”

ומה בין חלוקת הנכסים עקב גירושים להיבטי מיסים ?

ובכן, באופן עקרוני, בני הזוג מחלקים ביניהם את הנכסים שצברו יחדיו. וכך יוצא שאותם נכסים, שאינם מיטלטלין לשימוש אישי, כגון: דירת המגורים, דירה להשקעה, מניות בחברה פרטית וכו’, בעת העברת הבעלות מבן זוג אחד לשני, לרוב יש לדווח על כך, לחשב את רווח ההון שנצמח ולשלם בגינו את המס.

כך יוצא, כי לדוגמא – זוג נשוי שצבר את הנכסים הבאים: דירה בת”א, דירה בברלין וייסדו חברה מצליחה, בבואם לבצע את חלוקת הנכסים בעת הליך הגירושין, חלוקה “לא נכונה” עלולה להביא ל”תאונת מס” קשה שמשמעותה תשלומי מיסים במקום שניתן היה למנוע אותם, לו רק היו מתכננים זאת נכון.

ראשית, יש לבחון מה הם חוקי המס הרלבנטיים לנכסים הללו:

דירה בת”א – העברתה כפופה להוראות חוק מיסוי מקרקעין ו- מס רכישה.

דירה בברלין – העברתה כפופה להוראות פקודת מס הכנסה.

הון מניות חברה – העברת המניות כפופה להוראות פקודת מס הכנסה.

ובכן, המעניין הוא כי חלוקת נכסים אלו בין בני הזוג יכולה להיעשות ללא חבות מס כלשהי, מצד שני –
אם בני הזוג לא ישתפו פעולה חלוקת הנכסים עלולה לגרום לחבויות מס נכבדות. ובמה דברים אמורים ?

גירושים

מקרקעין שחלים לגביהם הוראות חוק מיסוי מקרקעין

סעיף 4א’ לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: “סעיף 4א’“) קובע, כי העברת מקרקעין “אגב הליכי גירושין” יכולה להיעשות בפטור ממס, כאשר העברה כזו לא תיחשב כ”מכירה” ולכן לא תחויב במס שבח ולא במס רכישה. בצורה כזו, בדוגמא שלעיל, העברת הזכויות בדירה בת”א באמצעות שימוש בסעיף באותו סעיף 4א’ – תהיה פטורה ממס שבח וממס רכישה.

יש לציין, כי סעיף 4א’ מאפשר העברת נכסי מקרקעין “אגב הליכי גירושין” גם לילדים, וכך המחוקק מאפשר גמישות בחלוקת נכסי המקרקעין.

נכסים שחלים לגביהם הוראות פקודת מס הכנסה

הבעיה עלולה לצוץ לגבי נכסים המחויבים במס בהתאם לפקודת מס הכנסה, כאשר שלא כמו בחוק מיסוי מקרקעין, אין הוראה דומה המעניקה פטור ממס בעת העברת נכסים אגב הליכי גירושין.

במצב דברים כאמור, לכאורה, ישנה בעיה. הפתרון לה יכול להיות באמצעות שימוש מושכל בהוראות הפטור ממס רווח הון המוענק בעת העברת מתנה ל”קרוב”. וכך, בהקשר לדוגמא שלעיל, לגבי הדירה בברלין – ניתן להעבירה (או חלק ממנה) כמתנה פטורה ממס רווח הון.

פתרון נוסף, של העברת נכסים בפטור ממס רווח הון יכול באמצעות פניה לקבלת אישור מקדמי מרשות המיסים. לדוגמא, החלטת מיסוי 7681/14 שפורסמה ע”י רשות המיסים, איפשרה העברת מניות בין בני זוג במסגרת הליכי גירושי ללא חבות במס רווח הון. וכך, בדוגמא שלעיל, העברת מניות החברה יכולה גם היא להתבצע, בתנאים מסוימים, בהליך של פטור ממס רווח הון.

וכך, כמתואר לעיל, בשימוש מושכל של הוראות החוק ניתן לחלק את כל הנכסים ללא חבויות מס !

סיכום, ניתוח ויישום

  1. חלוקת הנכסים בין בני הזוג עלולה להיות כרוכה בחבויות מיסים, כתלות בסוגי הנכסים ובשווים.
  2. הסכמות בן בני הזוג עשויות לסייע לשניהם (!) בהקטנת חבויות המס ואפילו לבטלן !
  3. חוק מיסוי מקרקעין מאפשר העברת נכסי מקרקעין בין בני הזוג ו/או לילדיהם – ללא חבויות במס.
  4. בפקודת מס הכנסה אין סעיף פטור המוענק בעת הגירושין (כמו בחוק מיסוי מקרקעין), ואולם המחוקק מאפשר לקבל פטור ממס רווח הון בעת הענקת מתנה ל”קרוב”.
  5. כתמיד, סוף מעשה במחשבה תחילה, כיועצים ו/או כמלווים את העסקאות עלינו לסקור בפני הלקוחות
    את כל האפשרויות, כדי שהם יוכלו לקבל החלטות מושכלות.

 

Ⓒ כל הזכויות שמורות לעו”ד (ו-רו”ח) יוסי קורן- בעל ניסיון של מעל 25 שנים בתחומי המיסים, והינו בעל משרד לעריכת דין. משמש גם כ- יו”ר (משותף) בוועדת מיסוי מקרקעין ארצית בלשכת עו”ד ו- מ”מ יו”ר פורום מיסים ארצי בלשכת עו”ד.

*אין לראות באמור במאמר זה כהמלצה לפעול כאמור בו, ובכל מקרה מומלץ כי לפני עשיית פעולה יש להיוועץ ולקבל חוות דעת מקצועית מאיש מיסים.

לקביעת שיחת ייעוץ-