לאחר שסיימנו את כל ההכנות וההיערכויות החשובות שביצענו לקראת תום שנת 2019, עבור לקוחותינו ועבור עצמנו, אנו נכנסים לשנת 2020, ואין אנו יכולים לנוח על זרי הדפנה. העבודה נמשכת, ואיתה הציפיות הגדולות של לקוחותינו: הן להיות זמינים עבורם והן – תמיד להיות מעודכנים, בכל ענין וענין. בימים אלו כדאי לדעת וליידע שבעלי דירות המושכרות למגורים, המעוניינים לשלם על הכנסותיהם משכ”ד זה, מס סופי, צריכים לשלמו עד 30/1/2020 (תשלום לאחר מועד זה יגרור חיוב של ריבית והצמדה).
כידוע, ישנם 3 מסלולי מיסוי לגבי הכנסות משכר דירה למגורים: (להלן: “מסלולי מיסוי”)
מסלול ראשון – פטור ממס (מלא, או חלקי) עד להכנסה של כ- 5,090 ש”ח לחודש (להלן: “התקרה“).
מסלול שני – חבות מס בשיעור של 10%.
מסלול שלישי – חבות מס בשיעור המס השולי.
שתי נקודות ראויות לציון:
1 – מסלולים: ראשון ו- שני, מיועדים אך ורק למקרים בהם ההכנסות משכ”ד למגורים אינן מגיעות לכדי הכנסות מ”עסק” (בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה).
2 – במסלול השלישי (ובאופן יחסי, בחלק “החייב” מהמסלול הראשון) ניתן לדרוש הוצאות שוטפות שהיו כרוכות בהפקת ההכנסה משכר הדירה, כגון: הוצ’ מימון (משכנתא), הוצ’ שוטפות (תיווך, עו”ד, תיקונים וכו’) ו- הוצ’ פחת.
ובכן, מדוע ישנה חשיבות לקבל החלטות עד לתום חודש ינואר 2020 ?
הסיבה לכך היא, כי בהתאם להוראות סעיף 122(א1) לפקודת מס הכנסה, אותו סעיף המאפשר חיוב במס בשיעור של 10% (המסלול השני), קובע כי על המבקש לשלם את המס כאמור, לשלמו תוך 30 ימים מתום שנת המס (משמע – עד 30/1/20).
נשאלת השאלה: מבין שלושת מסלולי המיסוי – מהו המסלול שכדאי לבחור ?
ראוי שכל בעל דירה/ות שיש לו הכנסות שכ”ד למגורים יבחן את המסלול/ים המתאים/ים לו. כמובן שהבחירה המושכלת צריכה להיעשות בהתאם לעובדות המיוחדות והייחודיות של כל מקרה ומקרה.
הכי “קל”, “נוח” ואולי “פשוט”, לבחור במסלול הראשון – מסלול הפטור ממס (מלא, או חלקי). אולם, לא תמיד זהו המסלול הכדאי.
כדי להבין המורכבות – אבהיר זאת באמצעות דוגמאות.
דוגמא ראשונה:
אם בעל דירה מקבל שכ”ד למגורים העולה על התקרה, האם עליו “לוותר” על מסלול הפטור ?
לא בטוח !
נניח, כי שכ”ד החודשי עולה על התקרה (אך נמוך מ- פי 2 ממנה).
במקרה כזה, ניתן לשלב, כך שחלק משכ”ד יהיה פטור ממס וחלקו חייב (במס שולי), אך מהחלק החייב ניתן יהיה לנכות הוצאות שוטפות הקשורות להפקת ההכנסה (באופן יחסי מכלל ההכנסה משכ”ד). וכך יתכן שבחירה במסלול זה תהיה חייבת פחות מס מאשר בחירה במסלול השני – חיוב של כלל ההכנסה משכ”ד בשיעור של 10%.
דוגמא שניה:
אם ליחיד ישנן 2 דירות (או יותר) המושכרות – האם חייב לבחור עבור שתיהן באותו מסלול מיסוי ?
כנראה שלא ! אני מסתמך על ה”מדריך לתשלום ולהקלות במס על הכנסה של יחיד מהשכרת דירה למגורים בישראל” שנערך ופורסם ע”י רשות המיסים (להלן: “המדריך“).
שם נכתב באותיות מודגשות, כי –
“למען הסר ספק, לא ניתן לדרוש פטור מכוח “חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה משכר דירה למגורים), התש”ן – 1990” וגם שיעור מופחת של 10% על הכנסת שכ”ד מאותה דירת מגורים“.
כפי שניתן להיווכח, לא ניתן לדרוש 2 מסלולים הללו (פטור ו- 10%) לגבי אותה דירה, ואולם מה”לאו” ניתן ללמוד על ה- “הן”, והוא: שכן ניתן, לגבי כל דירה, לדרוש מסלול פטור ומסלול חייב במס שולי, וכן – שניתן לגבי כל דירה לבחור מסלול מיסוי אחר. למשל: דירה אחת במסלול הפטור והדירה האחרת, אם בגינה מתהוות הוצאות מימון גבוהות, אולי כדאי לשקול את המסלול השלישי – החייב במס שולי.
לסיכום: מספר הערות והארות
1 – המסלול הראשון (מסלול הפטור) הוא הכי פשוט, ואולם – לא תמיד הוא הכי כדאי.
2 – כאשר שכ”ד למגורים עולה על כפל התקרה – לא ניתן לבחור במסלול הראשון (הפטור).
3 – בהתאם למדריך, גם אם בוחרים במסלול הראשון (הפטור), ניתן להתיר מהחלק החייב במס הוצאות שוטפות, בהתאם ליחס שבין החלק החייב לסה”כ ההכנסה משכ”ד.
4 – לגבי דירה אחת – לא ניתן לבחור הן במסלול הפטור והן במסלול 10%.
5 – בהתאם למדריך, ניתן להבין כי ניתן לבחור לגבי כל דירה במסלול מיסוי אחר.
קצרה היריעה לפרט לגבי כל מקרה ומקרה מה המסלול/ים הכדאי/ים, ולכן מומלץ כמובן להיוועץ, ו/או לעבור על הוראות הפקודה והמדריך.
* אין לראות באמור במאמר זה כהמלצה לפעול כאמור בו, ובכל מקרה מומלץ כי לפני עשיית פעולה יש להיוועץ ולקבל חוות דעת מקצועית מאיש מיסים.
