קונים/מוכרים ני”ע בבורסה ? – יתכן ותחויבו (גם) במע”מ

זמן קריאה: 3 דקות
image_printלהדפסת המאמר

תופעה ידועה ונפוצה היא, כי רבים ממשקי הבית בישראל משקיעים חלק מכספי החסכונות שלהם במסחר בני”ע בבורסה (בישראל, או מחוצה לה) באופן עצמאי. כאמור, מדובר בתופעה מקובלת, כאשר כיום הנגישות והזמינות הפכו את היכולת לקנות ולמכור ני”ע בבורסה להליך פשוט ולא מורכב. לאור ההתפתחות הטכנולוגית, ניתן היום לקנות ולמכור ני”ע באמצעות המחשב בבית, ואפילו באמצעות הטלפונים החכמים, בכל מקום בו אנו מצויים.

פעילות זו, של מסחר בני”ע בבורסה, אם וכאשר היא מניבה רווחים, אזי היא מחויבת במס הכנסה. לרוב, אם מדובר בפעילות בעלת מאפיינים הוניים, הרווחים יחויבו במס בשיעור של עד 25%, ואולם – אם הפעילות הגיעה לכדי פעילות “עסקית” היא עלולה להתחייב בהתאם לשיעורי המס השולי.

עד לאחרונה, אותם משקי בית הפועלים בשוק ההון היו ערים לסוגיית הבדלי המיסוי במס ההכנסה – מס רווח הון מול מס בגין פעילות “עסקית”. אלא שלאחרונה, יתכן וציבור המשקיעים בבורסה, נקלע למציאות חדשה, מבלי להיות מודע לה. במציאות החדשה יתכן ועוסקים רבים, חברות ואפילו משקי הבית, הפועלים בחלק מכספי החסכונות שלהם בשוק ההון, יחויבו גם ב- מס ערך מוסף !

האות שבישר את שינוי המדיניות ניתן עם פסיקתה של כבוד השופטת סרוסי בפרשת אקוויסט (נפסק – 26/6/17). באותו מקרה עיקרי העובדות היו: החברה הצהירה כי היא “מוסד כספי” לענין חוק מס-ערך-מוסף (להלן: “חוק מע”מ“), בהמשך ביקשה לבטל סיווגה זה, ואולם – מנהל מע”מ לא הסכים. מבלי להיכנס להגדרות מהו “מוסד כספי” אעיר רק כי הכוונה, בד”כ, היא לבנקים, חב’ ביטוח, חברות לניהול תיקים וכו’. במקרה הנדון, חברת אקוויסט השקיעה את עודפי המזומנים שלה (!), ובאמצעותם היא קנתה ומכרה ני”ע בבורסה. החברה עצמה העידה על עצמה, כי פעילותה במסחר בבורסה, בכספיה שלה, הגיעה לכדי פעילות עסקית, ואולם – אין היא “מוסד כספי” ואין לחייבה במע”מ.

כבוד השופטת סקרה הן את הוראות חוק מע”מ והן את הצו העוסק ב”מוסד כספי” (להלן: “הצו“). ראוי לציין, כי מע”מ מוטל על “עסקה” (או שירות). הגדרת “עסקה” בחוק מע”מ מתבססת על המונחים “נכס” ו- “טובין”, כאשר לגבי שניהם, הגדרותיהם בחוק מע”מ מיעטו את “ניירות הערך”. ואולם, לגישת כבוד השופטת, החרגת “ניירות ערך” מהגדרות מונחים אלו בחוק מע”מ אינה רלבנטית לענין הצו. אי לכך ובהתאם לזאת, כבוד השופטת פסקה נחרצות, כי החברה אכן מהווה “מוסד כספי”.

ואולם, מה שבעייתי, הוא התוספת שהיא הוסיפה, כאשר קבעה:

דין דומה יחול על מי שאין עיסוקו במסחר בניירות ערך עם צדדים שלישיים אלא ברכישתם לצורך קבלת התשואה הצמודה להם, כדוגמת פעילות הנוסטרו של המערערת“.

והמשמעות היא, שכבוד השופטת מחזיקה בגישה, כי כל מי שעוסק במסחר בני”ע, מכספו שלו, ולמען השגת תשואה אישית, עלול להיות מחויב במע”מ.

השאלה הנשאלת, האם כוונתה של כבוד השופטת היתה, כי גם משקי הבית אשר קונים ומוכרים ני”ע בבורסה מכספי החיסכון שלהם, יחויבו במע”מ בגין רווחיהם אלו ?

תשובה לכך ניתנה בצורה דיי ברורה ע”י רשות המיסים, כאשר במסגרת רשימת העמדות במע”מ החייבות דיווח, רשות המיסים הוסיפה לאחרונה עוד עמדה: עמדה מספר 12/2017:  “פעילות בעלת מאפיינים עסקיים בשוק ההון” (להלן: “העמדה“).

עמדה זו קובעת, כי פעילות של קניה ומכירה של ני”ע (ומסמכים סחירים אחרים), הנעשית על ידי יחיד או על ידי חבר בני אדם עבור עצמם, ואשר הינה בעלת מאפיינים עסקיים כפי שהוכרו בהלכה הפסוקה, עלולה להתחייב גם במע”מ.

בורסה

כדי להשלים התמונה, כדאי לדעת מהם אותם מאפיינים עסקיים אשר נקבעו, לפני שנים, בפסיקה:

  1. מבחן התדירות – תדירות גבוהה של פעולות בניירות ערך ומסמכים סחירים אחרים מצביעה על פעילות עסקית.
  2. מבחן ההיקף הכספי – ככל שההיקף הכספי של הפעילות רב יותר עשוי הדבר ללמד על אופי עסקי של הפעילות.
  3. מבחן הבקיאות והמומחיות – הכוונה, בקיאות ומומחיות בתחום בו נעשית הפעילות מצביעה על אופייה העסקי. לעניין זה יצוין, כי הבקיאות אינה חייבת להיות בקיאות של המבצע עצמו והיא יכולה להיות של מי שייעץ לו בביצוע הפעולה.
  4. מבחן המימון – מימון הפעילות באמצעות הון זר מלמד על פעילות בעלת אופי עסקי.
  5. מבחן תקופת ההחזקה – ככל שהתקופה החולפת ממועד הרכישה של ני”ע לבין מועד מכירתם קצרה יותר, יש בכך כדי להצביע על פעילות עסקית.
  6. מבחן קיומו של מנגנון או פעילות קבועה ונמשכת – אחד המאפיינים של פעילות עסקית הוא קיום מנגנון ארגוני המאפשר פעילות קבועה ונמשכת. עם זאת, כאשר מדובר בפעילות בני”ע אין בהכרח צורך בקיומו של מנגנון כאמור, ויש להסתפק בהיות המבצע אקטיבי במסגרת הפעילות.
  7. מבחן טיב הנכס – על פי מבחן זה, טיבו של הנכס משליך אף הוא על סיווג הפעילות. למשל, אופי
    ספקולטיבי של ניירות ערך יכול להצביע על פעילות עסקית.
  8. מבחן הנסיבות המיוחדות – זהו מבחן “על”. בכוחו לשנות מן הקצה אל הקצה את התוצאה העולה משקלול כל המבחנים. הכוונה היא לנסיבות המיוחדות הכרוכות במקרה הנדון, ואשר מאפילות בחשיבותן על המבחנים האחרים ובכוחן להכריע האם המדובר בפעילות עסקית אם לאו.

סיכום, ניתוח ויישום

  1. כאמור, יתכן שאנו בפתחה של מציאות חדשה.
  2. חיוב המע”מ בגין הרווחים מני”ע עלול לחול על כל הגופים המשקיעים כספיהם הפנויים בשוק ההון.
  3. המשמעות היא שהחיוב במע”מ עלול לחול הן על חברות, והן על משקי הבית !
  4. ישנה חשיבות לדעת להיערך ולהיוועץ לגבי המשמעויות.
  5. כתמיד, סוף מעשה במחשבה תחילה, וכדאי לדעת וליידע את הנוגעים בדבר, כדי שיוכלו לקבל החלטות מושכלות.

 

Ⓒ כל הזכויות שמורות לעו”ד (ו-רו”ח) יוסי קורן- בעל ניסיון של מעל 25 שנים בתחומי המיסים, והינו בעל משרד לעריכת דין. משמש גם כ- יו”ר (משותף) בוועדת מיסוי מקרקעין ארצית בלשכת עו”ד ו- מ”מ יו”ר פורום מיסים ארצי בלשכת עו”ד.

*אין לראות באמור במאמר זה כהמלצה לפעול כאמור בו, ובכל מקרה מומלץ כי לפני עשיית פעולה יש להיוועץ ולקבל חוות דעת מקצועית מאיש מיסים.

image_printלהדפסת המאמר

תופעה ידועה ונפוצה היא, כי רבים ממשקי הבית בישראל משקיעים חלק מכספי החסכונות שלהם במסחר בני”ע בבורסה (בישראל, או מחוצה לה) באופן עצמאי. כאמור, מדובר בתופעה מקובלת, כאשר כיום הנגישות והזמינות הפכו את היכולת לקנות ולמכור ני”ע בבורסה להליך פשוט ולא מורכב. לאור ההתפתחות הטכנולוגית, ניתן היום לקנות ולמכור ני”ע באמצעות המחשב בבית, ואפילו באמצעות הטלפונים החכמים, בכל מקום בו אנו מצויים.

פעילות זו, של מסחר בני”ע בבורסה, אם וכאשר היא מניבה רווחים, אזי היא מחויבת במס הכנסה. לרוב, אם מדובר בפעילות בעלת מאפיינים הוניים, הרווחים יחויבו במס בשיעור של עד 25%, ואולם – אם הפעילות הגיעה לכדי פעילות “עסקית” היא עלולה להתחייב בהתאם לשיעורי המס השולי.

עד לאחרונה, אותם משקי בית הפועלים בשוק ההון היו ערים לסוגיית הבדלי המיסוי במס ההכנסה – מס רווח הון מול מס בגין פעילות “עסקית”. אלא שלאחרונה, יתכן וציבור המשקיעים בבורסה, נקלע למציאות חדשה, מבלי להיות מודע לה. במציאות החדשה יתכן ועוסקים רבים, חברות ואפילו משקי הבית, הפועלים בחלק מכספי החסכונות שלהם בשוק ההון, יחויבו גם ב- מס ערך מוסף !

האות שבישר את שינוי המדיניות ניתן עם פסיקתה של כבוד השופטת סרוסי בפרשת אקוויסט (נפסק – 26/6/17). באותו מקרה עיקרי העובדות היו: החברה הצהירה כי היא “מוסד כספי” לענין חוק מס-ערך-מוסף (להלן: “חוק מע”מ“), בהמשך ביקשה לבטל סיווגה זה, ואולם – מנהל מע”מ לא הסכים. מבלי להיכנס להגדרות מהו “מוסד כספי” אעיר רק כי הכוונה, בד”כ, היא לבנקים, חב’ ביטוח, חברות לניהול תיקים וכו’. במקרה הנדון, חברת אקוויסט השקיעה את עודפי המזומנים שלה (!), ובאמצעותם היא קנתה ומכרה ני”ע בבורסה. החברה עצמה העידה על עצמה, כי פעילותה במסחר בבורסה, בכספיה שלה, הגיעה לכדי פעילות עסקית, ואולם – אין היא “מוסד כספי” ואין לחייבה במע”מ.

כבוד השופטת סקרה הן את הוראות חוק מע”מ והן את הצו העוסק ב”מוסד כספי” (להלן: “הצו“). ראוי לציין, כי מע”מ מוטל על “עסקה” (או שירות). הגדרת “עסקה” בחוק מע”מ מתבססת על המונחים “נכס” ו- “טובין”, כאשר לגבי שניהם, הגדרותיהם בחוק מע”מ מיעטו את “ניירות הערך”. ואולם, לגישת כבוד השופטת, החרגת “ניירות ערך” מהגדרות מונחים אלו בחוק מע”מ אינה רלבנטית לענין הצו. אי לכך ובהתאם לזאת, כבוד השופטת פסקה נחרצות, כי החברה אכן מהווה “מוסד כספי”.

ואולם, מה שבעייתי, הוא התוספת שהיא הוסיפה, כאשר קבעה:

דין דומה יחול על מי שאין עיסוקו במסחר בניירות ערך עם צדדים שלישיים אלא ברכישתם לצורך קבלת התשואה הצמודה להם, כדוגמת פעילות הנוסטרו של המערערת“.

והמשמעות היא, שכבוד השופטת מחזיקה בגישה, כי כל מי שעוסק במסחר בני”ע, מכספו שלו, ולמען השגת תשואה אישית, עלול להיות מחויב במע”מ.

השאלה הנשאלת, האם כוונתה של כבוד השופטת היתה, כי גם משקי הבית אשר קונים ומוכרים ני”ע בבורסה מכספי החיסכון שלהם, יחויבו במע”מ בגין רווחיהם אלו ?

תשובה לכך ניתנה בצורה דיי ברורה ע”י רשות המיסים, כאשר במסגרת רשימת העמדות במע”מ החייבות דיווח, רשות המיסים הוסיפה לאחרונה עוד עמדה: עמדה מספר 12/2017:  “פעילות בעלת מאפיינים עסקיים בשוק ההון” (להלן: “העמדה“).

עמדה זו קובעת, כי פעילות של קניה ומכירה של ני”ע (ומסמכים סחירים אחרים), הנעשית על ידי יחיד או על ידי חבר בני אדם עבור עצמם, ואשר הינה בעלת מאפיינים עסקיים כפי שהוכרו בהלכה הפסוקה, עלולה להתחייב גם במע”מ.

בורסה

כדי להשלים התמונה, כדאי לדעת מהם אותם מאפיינים עסקיים אשר נקבעו, לפני שנים, בפסיקה:

  1. מבחן התדירות – תדירות גבוהה של פעולות בניירות ערך ומסמכים סחירים אחרים מצביעה על פעילות עסקית.
  2. מבחן ההיקף הכספי – ככל שההיקף הכספי של הפעילות רב יותר עשוי הדבר ללמד על אופי עסקי של הפעילות.
  3. מבחן הבקיאות והמומחיות – הכוונה, בקיאות ומומחיות בתחום בו נעשית הפעילות מצביעה על אופייה העסקי. לעניין זה יצוין, כי הבקיאות אינה חייבת להיות בקיאות של המבצע עצמו והיא יכולה להיות של מי שייעץ לו בביצוע הפעולה.
  4. מבחן המימון – מימון הפעילות באמצעות הון זר מלמד על פעילות בעלת אופי עסקי.
  5. מבחן תקופת ההחזקה – ככל שהתקופה החולפת ממועד הרכישה של ני”ע לבין מועד מכירתם קצרה יותר, יש בכך כדי להצביע על פעילות עסקית.
  6. מבחן קיומו של מנגנון או פעילות קבועה ונמשכת – אחד המאפיינים של פעילות עסקית הוא קיום מנגנון ארגוני המאפשר פעילות קבועה ונמשכת. עם זאת, כאשר מדובר בפעילות בני”ע אין בהכרח צורך בקיומו של מנגנון כאמור, ויש להסתפק בהיות המבצע אקטיבי במסגרת הפעילות.
  7. מבחן טיב הנכס – על פי מבחן זה, טיבו של הנכס משליך אף הוא על סיווג הפעילות. למשל, אופי
    ספקולטיבי של ניירות ערך יכול להצביע על פעילות עסקית.
  8. מבחן הנסיבות המיוחדות – זהו מבחן “על”. בכוחו לשנות מן הקצה אל הקצה את התוצאה העולה משקלול כל המבחנים. הכוונה היא לנסיבות המיוחדות הכרוכות במקרה הנדון, ואשר מאפילות בחשיבותן על המבחנים האחרים ובכוחן להכריע האם המדובר בפעילות עסקית אם לאו.

סיכום, ניתוח ויישום

  1. כאמור, יתכן שאנו בפתחה של מציאות חדשה.
  2. חיוב המע”מ בגין הרווחים מני”ע עלול לחול על כל הגופים המשקיעים כספיהם הפנויים בשוק ההון.
  3. המשמעות היא שהחיוב במע”מ עלול לחול הן על חברות, והן על משקי הבית !
  4. ישנה חשיבות לדעת להיערך ולהיוועץ לגבי המשמעויות.
  5. כתמיד, סוף מעשה במחשבה תחילה, וכדאי לדעת וליידע את הנוגעים בדבר, כדי שיוכלו לקבל החלטות מושכלות.

 

Ⓒ כל הזכויות שמורות לעו”ד (ו-רו”ח) יוסי קורן- בעל ניסיון של מעל 25 שנים בתחומי המיסים, והינו בעל משרד לעריכת דין. משמש גם כ- יו”ר (משותף) בוועדת מיסוי מקרקעין ארצית בלשכת עו”ד ו- מ”מ יו”ר פורום מיסים ארצי בלשכת עו”ד.

*אין לראות באמור במאמר זה כהמלצה לפעול כאמור בו, ובכל מקרה מומלץ כי לפני עשיית פעולה יש להיוועץ ולקבל חוות דעת מקצועית מאיש מיסים.

לקביעת שיחת ייעוץ-