כעו”ד אנו עוסקים רבות בליווי הליך הקמת עסקים חדשים, הן לגבי – צורת ההתאגדות, הסכמי מייסדים כיוצא באלו היבטים משפטיים.
ישנה סוגיה שעלינו לזכור ו- ליידע את לקוחותינו כדי שהם יקחו אותה בחשבון בעת הקמת העסק החדש.
הסוגיה היא – הוצאות הייסוד וההקמה של העסק החדש. ברור, כי לכל עסק יש עלויות הקמה לשם ייסודו, זה תלוי כמובן בתחום העיסוק, אופיו וגודלו.
נשאלת השאלה: מדוע יש לתת הדעת להוצאות הייסוד וההקמה ? – ובכן, ראוי לדעת כי הוצאות הייסוד וההקמה אינן מותרות לצרכי מס, וכך עלול להיווצר מצב בו עסק השקיע כספים רבים בייסודו ובהקמתו, אך הוצאות אלו לא תוכרנה לו לצרכי מס.
השקעה של כמה אלפי ש”ח שלא תוכרנה היא תמיד מכבידה, בוודאי בעסק שרק הוקם, אך מה לגבי הוצאות שנטען לגביהן כי הן הוצאות ייסוד וטרום הקמה אשר מסתכמות לכ- 14 מיליון ש”ח ?!
זה היה המקרה בפרשת ש. שלמה חברה לביטוח בע”מ (להלן: “המערערת“) שפסק הדין בעניינה ניתן לאחרונה (5/6/16) ע”י בית המשפט העליון (ע”א 8453/14).
בבואו של בית המשפט העליון לבחון סוגיית התרת הוצאות ישנה חשיבות מכרעת למועדים בהם התרחשו האירועים. ולכן מצאתי חשיבות לפרטם:
המערערת הוקמה ע”י חברת ש. שלמה החזקות בע”מ (להלן: “חברת ההחזקות“) העוסקת בתחום הליסינג התיפעולי של כלי רכב בישראל. בתאריך 29/12/05 חברת ההחזקות הגישה בקשה למפקח על הביטוח לקבל אישורו להקמתה של חברת ביטוח בבעלותה. בתאריך 13/9/06 המפקח נתן לחברת ההחזקות אישור עקרוני. בתאריך 3/10/06 חברת ההחזקות ייסדה את המערערת. בתאריך 5/11/07 חברת ההחזקות קיבלה אישור סופי להקמת חברת ביטוח. החל מיום 1/1/08 המערערת החלה בהנפקת פוליסות ביטוח.
ראוי לציין, כי הן בית המשפט המחוזי, וכמובן גם בית המשפט העליון ראו חשיבות רבה בהתנהגות המערערת, הצהרתה לרשויות והתייחסותה שלה להוצאות שהוצאו על ידה. ובמה דברים אמורים ? בית המשפט נפנה גם לבחון דוחות המערערת ודיווחיה לרשויות כדי לנסות וללמוד מהם, עד כמה שניתן, כיצד היא “ראתה” וסיווגה את אותן ההוצאות.
באותו פרשה המערערת טענה כי החלה לפעול בחודש- 11/07 ולכן ביקשה אישור מרשות המיסים להגיש דו”ח שנתי לשנת 2008 שיכלול גם את החודשיים של שנת 2007. וכדי לבסס בקשתה היא ציינה בפנייתה, כי – “לא היתה פעילות עסקית בשנת 2007…“. כמו-כן, היה ברור, כי המערערת הנפיקה פוליסות ביטוח שהחלו ב- 1/1/08. מהתבוננות בדו”ח הכספי שהגישה המערערת היא רשמה בסעיף – “הוצאות טרום הפעלה” סך של למעלה מ- 14 מיליון ש”ח.
בית המשפט העליון מנתח מהמסד את הליך התרת ההוצאות בעסק, כאשר סעיף 17 רישא לפקודת מס הכנסה קובע את “עקרון ההקבלה”, והוא: שיש להקביל בין ההכנסה לבין ההוצאה שהוצאה להפקת אותה הכנסה.
בית המשפט ער לבעיתיות הטמונה בבדיקת התרת ההוצאות של עסק בהקמה, והוא אף מתאר אותה: “היות שעסקינן בנקודת זמן ייחודית בחייו של העסק – שלב תחילת פעילותו – קיים לעיתים קושי לקבוע את נקודת “המפנה”, שהחל ממנה נחשב העסק למקור בעל יכולת הכנסה, שניתן לנכות הוצאותיו“.
ובכן, יכולה להשאל השאלה: האם ההוצאות תותרנה רק לאחר שההכנסות תופקנה ?
ובית המשפט חוזר על ההלכה ותיקה מאוד שנקבעה בפס”ד נאות מרגלית, שם נקבע כי:
“אין הכרח, כי בזמן הוצאת ההוצאה יהיה מקור ההכנסה מבוסס ונושא רווחים או הכנסות, אלא די באינדיקציה ראשונית לקיומו של מקור הכנסה וכן שההוצאה נמנית באופיה על אלה המוצאות במהלך הפעילות הרגילה של המקור המתגבש, לאור אופיו ומטרותיו“.
ובמילים אחרות בית המשפט העליון מבהיר, כי יש לעשות הבחנה בין “הוצאות טרום עיסקיות”, אשר אינן מותרות בניכוי (!), לבין הוצאות “ראשונות” (כהגדרתו) שהוצאו כאשר מקור ההכנסה כבר התגבש, ושאותן יהיה ניתן לנכות כנגד הכנסות העסק בעתיד.
בית המשפט ממשיל את הסוגיה באופן הציורי הבא:
“הוצאות טרום עסקיות משולות להוצאות הנדרשות בשלב של נטיעת העץ מניב ההכנסות, והן לא תותרנה בניכוי, בעוד הוצאות “ראשונות” משולות להוצאות הנדרשות לטיפוח ולשמירה על השתיל שזה עתה ניטע, גם אם טרם הניב פירות“.
ולכן, חשוב לדעת ולהבין, כי הוצאות שהוצאו בשלב בו טרם גובש מקור ההכנסה, עדיין אין עסק וממילא אין “פעילות עסקית”, אותן הוצאות תסווגנה כ”הוצאות טרום עסקיות” (כשמן כן הן) שלא ניתן יהיה להפחיתן לצרכי מס !
כמה דברים שניתן ללמוד וליישם בהקשר לפסק הדין:
1 – ישנה חשיבות מכרעת לדוחות הכספיים המוגשים ע”י הנישומים, ומסמכים רשמיים המוגשים
לרשויות השונות. מהדוחות והמסמכים ניתן ללמוד על כוונת הנישום וכיצד הוא ראה את
הדברים, דבר שעשוי, או עלול (תלוי בנקודת המבט) לשמש את הרשויות בבואן לבחון פעולה
שנעשתה.
2 – ראוי לצמצם, עד כמה שניתן, העלויות וטווח הזמנים בין ייסוד והקמת העסק לבין מועד הקמת
מקור ההכנסה.
3 – ישנם מקצועות המחייבים העוסק בהן לעבור בחינה/ות ולהצטייד בתעודה המתירה לו לעסוק
בתחום העסק שפתח (עו”ד, רו”ח, מתווך, שמאי וכו’) ולכן – הקמת העסק טרם קבלת התעודה,
עלולה לגרור לכך שכל הוצאות שהוצאו עד קבלתה, תסווגנה כ”הוצאות טרום עסקיות” ולא ניתן
יהיה להתירן לצרכי מס !
סיכם וערך: יוסי קורן, עו”ד (רו”ח), בעל משרד העוסק בתחומי המס